התחברות לאתר



הרשמה | שכחת סיסמה?

כתבות אחרונות

שי צברי בפיטריה 10/3/16

שי צברי בפיטריה 10/3/16

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 12:44 15/03/16

החליל והלבנה

החליל והלבנה

נכתב ע"י: יובל אראל
בתאריך: 20:02 27/01/16

מירב הלינגר  - במבט אחד כחול

מירב הלינגר  - במבט אחד
כחול

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 14:44 31/12/15

בלב ים

בלב ים

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 23:49 30/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 14:06 28/12/15

יהודית רביץ בזאפה ירושלים

יהודית רביץ בזאפה
ירושלים

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 18:23 23/12/15

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 5:40 14/12/15

מתווה הגז - זוית נוספת

מתווה הגז - זוית נוספת

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 18:28 08/12/15

שי צברי בפיטריה 10/3/16

מאת: tamar30, נכתב ב12:44 - 15/03/2016, עודכן ב21:21 - 15/03/2016

שי צברי ונבחרת הגרוב של המזרח התיכון בפטריה קיבוץ דן 10/3/16
נכחה וכתבה: תמר ביטון כתבת "טנא ג'י"  


יש אומנים שפורצים אל התודעה בבת אחת ומהר מאד הופכים להיות חלק בלתי נפרד מהנוף. כזה הוא שי צברי. לא פעם תהיתי לעצמי איפה הוא היה כל הזמן הזה, ואיך זה קרה רק בשנתיים האחרונות. אבל מה זה בעצם משנה?הוא כאן והוא בועט ולא נח לרגע ולנו נשאר ליהנות מהפירות.זאת אומרת מהמוזיקה.
ובכן, בחמישי האחרון התייצבתי ב"פיטריה" בקיבוץ דן, שעה לפני שההופעה אמורה להתחיל (לא אופייני לי) והמתנתי בקוצר רוח לבאות.השעה עברה כמו נצח ואני כבר סרקתי את כל היושבים על הבר.ובדיוק כשהתחלתי להשתעמם ראיתי המולה בקהל, וזה הרגע שהקמתי את עצמי מהכיסא היישר לשורה הראשונה.

שי צברי ו"נבחרת הגרוב של המזרח התיכון" כבר על הבמה, יש בקהל התרגשות ומתח לקראת הבאות. ההופעה מתחילה באקורד רגוע אך מהר מאד האווירה מתחממת- גם בבמה וגם בקהל. שירים שנדמה שלקוחים מעשור אחר, ממקום אחר, מערבי פחות, מתנגנים הערב כאן בקיבוץ דן. וזה נפלא בעיניי שצברי מנגיש את השירים שלקוחים ממקורות מסורתיים לקהל הרחב ומכניס אותם למיינסטרים.יחד עם זאת העיבודים המשובחים של אסף תלמודי, המפיק של האלבום, לא גורעים מהאותנטיות של השיר אלא מחליפים אותו בגרסה משודרגת ומקורית. 
"המלך תביאני חדריך", שר צברי בקולו העמוק ומשלהב את הקהל להצטרף אליו לשירה. במנטרה שחוזרת על עצמה, יש בה תפילה ואפשר להרגיש את זה באופן שהוא שר, בעיניים עצומות ודביקות גדולה כשידיו מונפות כלפי מעלה.
גם ב"אבוא בגבורות אדיר" הוא ממשיך באותו קו מוזיקלי. טקסט מהמקורות, עיבוד מצוין של תלמודי והנגנים גם הם חלק בלתי נפרד מהביצוע המצוין. לשיר אגב, יש רמיקס חדש של חברי ההרכב BEMET (הוד מושונוב, בן מאור ואמיר שדה) ויחד עם צברי וחבורת שחקנים צלמו קליפ לגרסה האלקטרונית.חפשו ביו טיוב.

צמד השירים הבאים "לווי אותי" ו"הניחי לי" הם שניים מהשירים האהובים עליי. את "לווי אותי" כתב יהודה עמיחי אולם כשצברי שר את השיר ומעלעל במילים בצורה מדויקת אפשר לחשוב שהוא עצמו מספר את הסיפור של השיר הזה. "הניחי לי" לא מניח לקהל והוא זז עם הקצב של המוזיקה. אי אפשר לנוח בהופעה של שי צברי ומהר מאד אני מוצאת את עצמי נעה בסחרור בין רגעי אקסטזה כשצברי מסלסל בקול שלא נגמר בשיר "שלום לבין דודי" או באחד מקטעי סולו הגיטרה המשובחים של איתמר ציגלר, לרגעים שהלב מחסיר פעימה מהתרגשות למשל בביצוע ל"מעליי דממה".

בשלב מסוים גם הרגליים שלי התנתקו מהקרקע והתחלתי לרקוד. נדמה לי בשיר "שחרית". השיר שמבטא בעיניי חגיגה של החיים, של ההנאה מהדברים הפשוטים. ומילות השיר כמה שהן פשוטות כך הן מדויקות כל כך. "שלא ידפוק אותי הלב/באמצע היום, שלא אכאיב לאיש/ולא אכאב, שיהיה חלב/ ולחם טרי, טיפת אור/ מעט מים, שכל המכשירים/ יפעלו, שכל התוכניות/ יעלו, שכל הפשעים יבוצעו/ אחרי שאעצום עיניים". והרגליים המשיכו לרקוד יחד עם הקהל סביבי. נדמה שיש איזו אנרגיה שמניעה את כולנו להמשיך לרקוד בזמן שצברי "נותן בראש".

אחרי "שלום לך דודי" שהחזיר אותי לבית אבא לשיר הלקוח מזמירות השבת, ואחרי ששי יורד מהבמה ומתחכך עם הקהל, כמו רוצה להרגיש את הלמות ליבם מקרוב, את האהבה הגדולה שהם מחזירים לו, בתשואות רבות ומחיאות כפיים שלא נגמרות, הוא מתעייף קצת ועובר לפאזה רגועה יותר.

שי מתיישב על שפת הבמה, קרוב לקהל, ואנחנו מתיישבים על הרצפה מולו. הוא לוקח את המיקרופון ושר בליווי צנוע של הטרומבון והקלידים את "מעליי דממה" של אהובה עוזרי. הביצוע של השיר מרגש אותי עד כדי דמעות, במיוחד במילים הנוקבות "תן לי לבוא וללכת רק לנגן אהבה" . ללא ספק צברי מיטיב לנגן אהבה. 
"צלצולי פעמונים" מקים אותנו על הרגליים שוב, מזכיר לנו שלא הגענו לכאן הערב לנוח. גם השם של אהובה עוזרי מוזכרת לא פעם והנוכחות שלה בהחלט מורגשת.

"פוג אל נח'ל" המסורתי גם הוא מתנגן הערב, מרקיד את הקהל בסיבובי אגן ומעיד על איכויותיו הווקאליות של צברי והרהיטות המרשימה בשפה הערבית. 
עוד שיר אחד או שניים ואנחנו לקראת סיום. נראה שצברי מותש ולא בכדי. כמות האנרגיה שהוא מוציא בהופעה מעוררת השתאות, אבל אין מצב שהקהל מוותר על הדרן והוא נענה להם באהבה גדולה וחוזר תכף ומיד לקדמת הבמה.

"הורה", "עמק הפרחים" מרקידים אותנו שוב כאילו כבר לא 1 בלילה, ולסיום גרסה רגועה ושקטה ל"נפרדנו כך" של אבנר גדסי שחותמת לנו את הלילה.
וכך נפרדנו מערב מסעיר, מרגש ובעיקר מלא באנרגיות כמו שרק שי צברי יודע לעשות.עד לפעם הבאה כמובן. ואם עדיין לא הייתם בהופעה שלו - לכו לראות!

//"נבחרת הגרוב של המזרח התיכון" :המפיק אסף תלמודי שאחראי גם הקלידים, איתמר ציגלר על הגיטרות, גרשון וייסרפירר אמון על העוד הטרומבון וכלי הנשיפה וניר מנצור על התופים. //

פרגן לאתר בילויים

בילויים