התחברות לאתר



הרשמה | שכחת סיסמה?

כתבות אחרונות

ממיר  Mi Box

ממיר  Mi Box

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 13:28 13/10/18

שי צברי בפיטריה 10/3/16

שי צברי בפיטריה 10/3/16

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 12:44 15/03/16

החליל והלבנה

החליל והלבנה

נכתב ע"י: יובל אראל
בתאריך: 20:02 27/01/16

מירב הלינגר  - במבט אחד כחול

מירב הלינגר  - במבט אחד
כחול

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 14:44 31/12/15

בלב ים

בלב ים

נכתב ע"י: motymi
בתאריך: 23:49 30/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

ארז לב ארי בפטריה 25/12/15

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 14:06 28/12/15

יהודית רביץ בזאפה ירושלים

יהודית רביץ בזאפה
ירושלים

נכתב ע"י: tamar30
בתאריך: 18:23 23/12/15

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

Benjamin Esterlis- The Blue Bay

נכתב ע"י: גיא טנא
בתאריך: 5:40 14/12/15

סוכן החושבים - פרק דוגמא

פרק א' מהספר "סוכן החושבים" (עדין לפני עריכה) כדוגמא לפרויקט ההוצאה לאור של הספר.

מאת: motymi, נכתב ב22:12 - 07/05/2013, עודכן ב11:26 - 21/06/2013

סוכן החושבים ומזימת הזוריקים

 

מאת מוטי מינץ

 

פרק 1  - החטיפה

 

מראה הטבע הפראי תמיד הסעיר את לבי.  עיני סרקו את השמים התכולים והטהורים, ללא גורדי שחקים ברקע ועקבו אחר צמרות העצים הנעות עם הרוח.

אוזני האזינו לשריקת הציפורים ולקולות בעלי החיים. כמה נעים להיות בסביבה זו לעומת הרעש העצום המהדהד בראשי בעיר הגדולה.

ביער הרגשתי כמוזיקאי המאזין לסימפוניה קסומה של מוצרט. הקולות, הצלילים והריחות יצרו הרמוניה מושלמת של הטבע.זמזום מוזר המלווה בלחש, נקלט בראשי. הלחש דמה למחשבות אדם. סרקתי את סביבתי הקרובה ולא ראיתי מאומה. לא היו כל בני אדם מלבדי באזור. מאין הגיע הלחש ?. הזמזום והלחש השתתקו. כנראה שחלמתי או שרחש האנשים הבלתי פוסק ממשיך להדהד בראשי.

לא עלה בדעתי שמישהו עוקב אחרי וכל חיי ישתנו בעקבות כך. לפתע קלטתי לחשוש בין שני יצורים בסביבתי. התקרבתי בשקט לכוון הלחשוש ועל אחד מענפי עץ האלון הסמוך נגלו לעיני שני סנאים, כנראה בני זוג, המתווכחים על כמות הצידה שעליהם לצבור לימות החורף הקשים. נשכבתי על קרקעית היער והאזנתי בשקט לשיחת הזוג.

כל פעם ששמעתי שיחת בעלי חיים הצטמררתי כולי וגל של הנאה שטף את גופי, הן מתוכן השיחות והן מהיכולת המיוחדת שניתנה לי משמים לשמוע שיחת חיות וקולות שונים. יכולת זו גרמה לי לחוש בשיא ההנאה ביער ובסביבה הכפרית,אולם גרמה לי לסיוטים וכאבי ראש בסביבה צפופה כאזור העירוני, בו התגוררנו. קרני האור שהסתננו בין ענפי העצים, ריחות הצומח ורקבובית קרקעית היער, בשילוב מקסם צלילי היער, סחררו את חושי ועייפות נעימה השתלטה על גופי. לאט נעצמו עיני ונרדמתי רבוץ על מצבור עלים למרגלות אלון ענק.

משפחתי התגוררה בוונקובר שבקנדה, אזור קר מרבית ימות השנה. אולם בחופשת הקיץ נסעתי לבית דודתי סוזנה, אחות אימי, בישוב קרופן השוכן בשולי היער ולמרגלות הרי הרוקי הענקים שהיוו רקע לכל מבט מהאזור לכוון מערב. כל ימות השנה חיכיתי לתקופה זו של שכרון חושים בטבע הנפלא.

לעתים טיילתי עם מספר נערים המתגוררים באזור. הללו הכירו כל שביל ביער וידעו כיצד לנהוג בחיות היער המסוכנות, כדובי הגריזלי. אולם בשוטטי לבד ביער לא חששתי מחיות כלשהן כיוון שהללו הופתעו לגלות שאני מתקשר עמם ומחליף אתם חוויות, נושא שהסיח את דעתם מהטרף הפוטנציאלי של גופי חסר האונים, מול כוחם ותאוות הטרף המנחה את תוקפנותם. החביבה עלי מכל בני המקום הייתה מון, האינדיאנית היפיפייה שאהבה גם היא לשוטט ביער ולהקשיב לטבע. היא הייתה ילדת טבע, הכירה כל שביל ביער ואפילו את חלק משוכני היער הזעירים כסנאים וארנבות. לפני חודש חגגו את יום הולדתי החמישה עשר. הורי טענו שהתבגרתי לאט מחברי ורק עתה החלו להופיע בי אותות ההתבגרות, כשפם דק ושיער שצץ במקומות מוצנעים על פני גופי. גם הצורה בה הגיב גופי והתחדדו חושי למראה נערה יפה, או כפי שכינו חברי את הנערות שהחלו להתעגל ולהצמיח שדיים - "חתיכה". גם הפרסומות בטלוויזיה ובמגזינים השונים שנפלו מידי פעם לידי הבליטו את הצד המושך והמגרה בכל תמונה או סרט שהופיעו בו נשים. יתכן שהדבר היה נכון גם לגבי גברים, אך אלו לא משכו את תשומת לבי כבנות המין היפה.

השנה הרגשתי משיכה שונה למון. כל השנים אהבתי לטייל עמה בטבע כשותפים לדבר סוד, אולם הקיץ הזה התחלתי להרגיש תחושה שונה של משיכה להיות בקרבתה. אולי ההורמונים של נער מתבגר, כפי ששמעתי מפי המבוגרים, מתחילים להשפיע גם עלי.

באותו יום גורלי, היו חברי המקומיים עסוקים בעזרה למשפחותיהם, באיסוף תוצרת חקלאית. גם מון לא יכלה להצטרף, היה עליה להשתתף בקורס לימודי במתמטיקה, מקצוע בו הייתה חלשה ונדרש ממנה להשלים את ידיעותיה בקורס לפני פתיחת שנת הלימודים הבאה. יצאתי לטיול לבדי, אחר שורת הבטחות לדודתי, שלא אתרחק ללב היער ואפנה לאזורים לא מוכרים.

דודתי סוזנה הייתה עסוקה עד מעל לראשה בטיפול בזוג זאטוטיה התאומים ג'ו  וג'ים  בני השלוש ובבתה התינוקת סוזי בת שבעת החודשים, שהייתה תלויה על זרועותיה מרבית שעות היום. לפני הולדת התאומים , עבדה סוזנה בסוכנות נסיעות מקומית, שהייתה שלוחה של חברת נסיעות ארצית. לאחר הולדת התאומים החליטו הזוג לאפשר לסוזנה להתמקד בגידולם. לאחר שנולדה סוזי, לא נראתה חזרתה של סוזי למשרתה הקודמת אפשרית בשנתיים הקרובות. לעתים ראיתי את הבעת חוסר שביעות הרצון הנסוכה על פניה בהתמודדה עם מטלות הניקיון והכביסה, אולם היא סירבה בכל תוקף לקבל עזרה מעוזרת בניקיון ובמטלות נוספות עקב מצבם הכספי שלא היה משופר.

בעלה רוב, עסק בתחזוקת מערכות טורבינה להפקת אנרגיה מזרימת המים, שהיו משולבות בסכר ענק שהיה ממוקם באזור והפיק חשמל לחלק מהאזור. רוב נהנה מסבלנותי לשמע הסבריו המורחבים על המערכות המורכבות שהוא מטפל בתחזוקתם ושאלותיי הענייניות בנושא. כשהפליג בהסבריו וצלל לנוסחאות מתמטיות ותרשימים מסובכים של המערכות האלקטרוניות , הבחנתי בזיק ההפתעה בעיניו כשהבנתי את כל הסבריו ואף הוספתי מידע הקשור לעניין. הפתעתו הייתה רבה, בעיקר, כיוון שלא הצטיינתי בלימודי, להפך, נחשבתי לתלמיד מוזר השקוע בעצמו ואינו משתף פעולה עם מוריו. אלה לא ידעו כיצד הרעש העצום של הקולות שהדהדו בראשי, ממחשבות הסובבים אותי, לא אפשרו לי להתרכז בשיעור או בחומר הנלמד. רק כשחזרתי לחדרי, בסביבה שקטה וללא הקולות המהדהדים בראשי, הצלחתי לחזור על החומר הנלמד ולהבינו . למזלי קלטתי את החומר בקלות מדהימה. גם זיכרוני היה טוב מזיכרון רוב האנשים שהכרתי. הייתה לי היכולת לזכור עשרות דפים כפי שהופיעו במדויק בספרי הלימוד והמחברות. אולם המבחנים נעשו שוב בסביבה העוינת והרועשת, דבר שפגע בהישגי בלימודים.

כל מספר ונתון ששמעתי, כמספרי טלפון, מספרי זהות, כתובות וטבלאות נתונים בנושאים שונים, נשמרו במוחי ולא נשכחו. בחידוני הטריוויה בטלוויזיה ידעתי את מרבית התשובות אולם לא העזתי לנסות להתמודד, מחשש שבאולם התחרות אשמע שוב את מחשבות מאות האנשים במקום. מסיבה זאת, לא סיפרתי להורי או לחברי על כישרונותיי המיוחדים, מחשש שילחצו עלי להתמודד בתחרויות מול קהל רועש. כל הסובבים אותי, חשבו תמיד שהנני אטי ואולי סובל מבעיה נפשית כלשהי, מלבד אימי שתמיד טענה שאני מיוחד ובעל תכונות ייחודיות. אך גם היא לא הבינה את תלונותיי התמידיים על הקולות וכאבי הראש. ובדיקות שונות שערכו לי בגיל צעיר מאד, הוכיחו כי איני סובל מבעיה רפואית כלשהי או סיבה אחרת לכאבי הראש הדחופים. אולם הרופאים וכל אלה שבדקו אותי, לא ידעו על התכונות המיוחדות שחוננתי בהם ולייחודיות של גופי. במשך השנים התוודעתי לחלק מכישרונותיי הייחודיים, אולם מרביתם עדיין היו עדיין נסתרים גם לי.

נמתי את שנתי ביער הקסום. בשנתי התחלתי לחלום חלום. חלומי התאים לסביבה הנעימה. בחלומי הייתי לבוש כנסיך הודי היושב על שטיח נוצץ הנישא על ידי מאות ציפורי שיר קטנטנות האוחזות בו במקורן הקט. אנו מרחפים בגבהים מעל ליערות ואגמים קסומים ושירת הציפורים המלוות אותנו נשמעת כסימפוניה מופלאה של קולות זכים. מעיינות זכים הציצו מבעד לענפי העצים שצמחו לידם ובעלי חיים שונים נראו בין העצים.

פתאום נשבר החלום והרגשתי כאב חד בכל חלקי גופי. ניסיתי לפקוח את עיני ולהפסיק את החלום שהפך לזוועה, אולם לא הצלחתי להתעורר. גופי לא נשמע לרצוני והכאב המשיך וגבר כעשרות סכינים וסיכות הננעצות בכל אברי. ניסיתי שוב להניע את גופי ולפקוח את עיני, אך, שוב ללא הצלחה.

איני יודע כמה זמן נמשך הסבל, אולם לפתע הפסיק. הרגשתי שאני שוב שולט בגופי. הצלחתי להניע את אצבעות ידי. אט אט, הרגשתי חלקים נוספים בגופי הנשמעים לרצוני. יכולתי להזיז את ידי ורגלי. פקחתי את עיני, התיישבתי ונדהמתי.

גיליתי מסביבי סביבה חדשה ולא מוכרת. רבצתי במרכז חדר לא מוכר, לבדי. המקום היה שקט. השקט המוחלט היה החלק המוזר ביותר במקום. לא נשמע כל רחש, צליל, קולות או רעשי מחשבות. כאילו הייתי בעולם אחר, עולם מת ללא כל נפש חיה מלבדי. האם אני מת וזהו גן עדן ?. סרקתי את גופי, צבטתי את בשר ידי ורגלי. כל הסימנים העידו שאני חי.

חיפשתי דלתות או חלונות. בחדר היו ארבע קירות, מעט ריהוט כמיטה, מזנון, שולחן, כיסאות וטלוויזיה מוזרה שניצבה על המזנון. אולם דלת או חלונות לא נמצאו. נזכרתי במנגנונים המיוחדים לדלתות סתר, שראיתי בסרטי ההרפתקאות השונים. הקשתי על נקודות שונות בחלקי החדר השונים, סובבתי ולחצתי על פינים בולטים בריהוט. מאומה לא קרה. ניסיתי להרגיע את עצמי ולבחון את המצב החדש. לא הצלחתי להגיע לכל מסקנה הגיונית. החלטתי לבדוק את הטלוויזיה, אולי אזכה לרמז כלשהו. הטלוויזיה והשלט שלידה היו סטנדרטים. נזכרתי בטלפון הסלולרי שבכיסי. שלפתי אותו והתקשרתי לדודתי. לא הייתה קליטה. ניסיתי לאתר רשת אינטרנט אלחוטי, אולם בסריקה לא נמצא דבר.

פניתי לטלוויזיה. על פני הטלוויזיה לא היו תווית או טקסט כלשהו הרומזים על מוצאה. הפעלתי את השלט והטלוויזיה פעלה. זפזפתי בין הערוצים וגיליתי ערוצי סרטים, ערוצי טבע, ערוצי סדרות ועוד ערוצים אחרים. שום ערוץ לא היה קשור לנושא חדשות או ארץ או זמן. הערוצים לא היו מוכרים ולא היו להם כל כותרות או סמלים היכולים להעיד על מוצאם. בדקתי את חלקי הטלוויזיה ולא מצאתי כל חיבור לתקע חשמלי או חיבור לאנטנה או כל חיבור כלשהו. סרקתי שוב את הערוצים ובחנתי אותם. הפעם עשיתי זאת בצורה מעמיקה. ניתן היה לצפות בשלושים ערוצים. עשרים ושמונה היו בעלי תוכן המוכר לי כערוצי הטבע של נשיונאל ג'אוגרפיק ואחרים, שניים לא. בערוץ עשרים ותשע נראתה תמונה של כוכבים. התמונה הייתה למעשה סרט שצולם מחללית או כלי רכב חללי כלשהו. בערוץ שלושים היו תמונות של מוצרי מזון שמתחת לכל אחד צירוף של ארבעה עיגולים בצבעים שונים. סרקתי שוב את החדר, הקשתי על הקירות במטרה למצוא חללים או פתחים נסתרים. בדקתי את הריהוט היטב מכל עבריו ושוב סרקתי את הקירות. תהליך זה נמשך מספר שעות ללא כל תוצאה. התחלתי להרגיש שוב עייפות המשתלטת על גופי מאוסף האירועים והחוויות שגופי חווה בשעות האחרונות. בדקתי את המיטה. היא הייתה רכה ונוחה. הנחתי את ראשי על הכר ותוך זמן קצר נרדמתי.

כשהתעוררתי, הבנתי באופן סופי שכל שעבר עלי אינו חלום, אלא מציאות מוזרה שעלי לפענחה. חזרתי שוב לבחון את סביבתי. שלושת תאי המזנון היו ריקים, אולם השמאלי היה שונה מהאחרים, דופנותיו היו עשויות מחומר מתכתי מבהיק ולא מוכר. קירות החדר היו חשופים, השולחן וארבעת הכיסאות היו עשויים ממתכת חזקה וקלה דמוית אלומיניום.

שוב בדקתי את הערוצים. הפעם התמקדתי בערוץ עשרים ותשע. הבחנתי במרכז התמונה בכדור הארץ הבולט בגווניו התכולים ובתבליט היבשות  הנראה כאילו הוא מודבק על הרקע הכחול. מסביב לכדור הארץ נראו כוכבים רחוקים רבים. כדור הארץ הלך וקטן, מכאן הסקתי שהחללית שצילמה את כדור  הארץ עשתה זו ביציאה לדרכה. מוזר אך לסרטים דוקומנטריים כאלה נלוו בדרך כלל הסברים, אולם  סרט זה היה אילם. עברתי לערוץ שלושים. שוב הופיעו המאכלים על פני המסך ולידם הכדורים הצבעוניים. מראה המאכלים החזיר לי את הרגשת הרעב שהודחקה עד כה על ידי רצף האירועים המוזרים. בבוקר אכלתי ארוחה קלה. הצצתי בשעוני וגיליתי שעתה חמש לפנות ערב. בטוח שדודתי מודאגת שלא חזרתי מהטיול. עלי לחזור במהירות לביתה, אחרת תתחולל מהומה והיא תודיע גם להורי וכולם יצאו לחפש אותי. איזו מהומה אני מחולל, כיצד ומתי אחזור הביתה ?.

בטני קרקרה מרעב. פתאום הבחנתי שבתחתית השלט מצויים ארבעה כדורים צבעוניים, כדוגמת הכדורים המופיעים מתחת למאכלים. האם זהו תפריט אינטראקטיבי שבעזרתו ניתן להזמין מאכלים. החלטתי לנסות. בחרתי בתמונת הפיצה ומילקשייק שוקולד. לחצתי בשלט על הצבעים לפי הסדר, כפי שהופיעו בתחתית התמונה, ירוק, אדום, כחול וצהוב. כלום לא קרה. בעצם צריך להמתין להכנת המוצר. החלטתי להמתין כחצי שעה ובינתיים להמשיך לחקור את ערוץ עשרים ותשע. כדור הארץ היה קטן יותר וכוכב גדול נוסף הופיע על פני המסך, כנראה כוכב לכת שמסלולו סמוך לכדור הארץ כמאדים או נוגה. צדו השמאלי של הכוכב היה מואר ואילו צדו הימני חשוך. מכאן הסקתי שהשמש ניצבת עתה משמאל לשדה הראיה. בחנתי שוב את השלט לבדוק האם יש בו פונקציות נוספות שבהן אוכל להיעזר. גיליתי שלמרות צורתו הסטנדרטית הרי בין לחצני שינוי עוצמת הקול ללחצני שינוי הערוצים מצויה ידית היגוי זעירה. לחצתי עליה קלות לצד שמאל והשמש הופיעה בחלקו השמאלי של המסך. ניסיתי שוב ללחוץ לכיוון ימין התמונה זזה לצד ימין. ניסיתי את כל הכיוונים והתמונה זזה לפי כיוון ידית ההיגוי. לא שמעתי מעולם על סרט שניתן לשלוט בו בצורה כזאת. אולי זהו משחק מחשב או סימולטור כלשהו.

מסקנה זו, גם לא נראתה הגיונית, כיוון שכל משחקי המחשב והסימולטורים מציגים אתגרים ומשימות למשתמש בהם ואילו פה, התמונה נראית כמצלמה המצלמת עתה מחללית מסוימת ושניתן להזיז את כיוון הצילום בעזרת ידית ההיגוי, או לחלופין להזיז את כיוון החללית כולה. עברה מחצית השעה והזמנתי לא הגיעה. ואם תגיע מהיכן יכנס השליח לחדר ?. החלטתי להמשיך לנסות. חזרתי לערוץ המזון. אנסה אפשרות אחרת. לפני כן, הקשתי על מקשי הכדור הצבעוניים לפי הסדר משמאל לימין, אולם ידעתי שיש עמים הכותבים ומסדרים מימין לשמאל. הקשתי שוב על הזמנת מנת הפיצה, הפעם בסדר הפוך. משהו קורה, על פני המסך הופיע כדור לבן גדול שהשתנה לאט לצבע אדום. כשהפך לאדום נשמעה חבטה בצדו השמאלי של המזנון. זינקתי לעבר הדלת השמאלית של המזנון, פתחתי אותה לרווחה ונדהמתי. פיצה מעוררת תיאבון ולידה כוס מילקשייק שוקולד היו על תחתית הארונית. הפיצה הייתה חמה. נגסתי בה. זו הייתה הפיצה הטובה ביותר שאכלתי מימי וגם המילקשייק היה מדהים. חקרתי שוב את דפנות תא הארונית, כיצד הגיעו לשם המאכלים ?

לא מצאתי כל רמז לתעלומה. אולם, האפשרות למזון זמין בחדר המוזר הבטיחה לי שלפחות, לא אמות פה מרעב. פתאום נצנצה במוחי מחשבה חדשה, אולי אני נמצא בחללית שחטפה אותי בצורה מיוחדת. אולי הנני בידם של יצורים מכוכב אחר העומדים לעשות בי ניסויים. זעה קרה זלגה לאורך גבי רק מהמחשבה מעוררת האימה. מצד שני, אינני מרגיש בכל תזוזה וגם כוח המשיכה לא השתנה כבחלליות בחלל, כך שכנראה אני עדיין על כדור הארץ.

התחלתי להרגיש מיחוש קל בתחתית בטני שהעיד שעלי להטיל את מימי. לפתע קלטתי שאין במקום שירותים או מקלחת, מה היעשה ?.רעש מוזר נשמע מאחורי. הסתובבתי ונדהמתי שוב, בקיר שמאחורי  הופיעה דלת סגורה. האם התעלומה באה על פתרונה ? עלתה בראשי המחשבה. זינקתי לדלת ופתחתי אותה לרווחה. ניצבתי בפתח חדר אמבטיה ושירותים גדול, ללא כל חלונות או דלתות נוספים. התעלומה אומנם לא נפתרה, אולם עתה אוכל לעשות את צרכי וגם להתרחץ. סרקתי את החדר וגיליתי בו סבון, שמפו לשער, מסרק, מגבות וגם בגדים נקיים ומסודרים שהתאימו למידותיי.  הבגדים דמו מאד לבגדים שלבשתי. בקבוק השמפו נשא תווית באנגלית שכתוב בה "שמפו לשער". התקלחתי והסתרקתי, החלפתי את בגדי וצפיתי שוב בטלוויזיה. התחלתי להשלים עם גורלי שלא נראה כל כך נורא עד כה, מלבד חוסר הוודאות לאירועים הבאים, על מקום המצאי, האפשרות שלא אוכל לחזור לביתי ולמשפחתי ושובי הנסתרים. לקראת חצות נשכבתי על המיטה ונרדמתי תוך זמן קצר.


 


תגיות: ספרים, בדיוני, הוצאה לאור, סוכן החושבים.

פרגן לאתר בילויים

בילויים